הדלת המשותפת של אשתי ואחותה - פרק א'
החיים מובילים אותך בשבילים מוזרים. גם של בת זוגי ושלי כאלה...
מאיפה להתחיל?
התחתנו לפני 10 שנים, טיילנו בעולם למדנו, עבדנו התקדמנו בחיים המשותפים. מסודרים כלכלית, אולם עובדים קשה ע"מ לשמור על רמת חיים גבוה. הצרות התחילו לאחר הילד הראשון, והתגברו בשני שהיה פנצ'ר, רצינו בית משלנו ובנינו באחד המושבים באיזור המרכז, אבל ההוצאות, המשכנתא, הגן, המטפלת... החיים.
המספרים גדלו, בהמשך ישיר לרצון לשמר את רמת ההכנסה. לאחר מספר חודשים קשים שבהם עבדתי עד השעות הקטנות של הלילה ויצאתי מוקדם בבוקר, ימים שבהם לא ראיתי את זוגתי או הילד, הגענו למסקנה שזה לא החיים שרצינו לעצמנו ושאין זמן לזוגיות, אין מקום לביחד. זה המקום לציין שלמרות שנות הנישואין והעובדה שהיינו בתולים לפני תחילת החיים המשותפים שהחלו כבר בכיתה י"א והסטיגמה שמלווה תפישה זו, המשיכה בינינו עדיין חזקה מאוד ויחסי המין פעילים ופוריים כפי שהסתבר לשנינו, הזכרתי שהריון השני היה פנצ'ר, זוגתי נכנסה להריון למרות אמצעי המניעה והעובדה שהיא עדיין מניקה.
וכן, סקס עם בת זוג מניקה הוא חוויה, ממליץ לכול אחד. וכך לאחר חודשיים שבהם בקושי נפגשנו ולשנינו לא היה כוח לכלום, זוגתי בחודש 5 ותינוק בן פחות משנה. החלטנו שחייב להיות שינוי משמעותי בצורת החיים שלנו. בהתחלה חשבנו על הצטמצמות בהוצאות, פחות לרוץ עם הזרם, אבל גילינו שזה בלתי אפשרי. ההכנסה יורדת ויש יותר זמן, אולם מצד שני התשלומים והמשכנתא נשארים זהים. כך לאחר שסובבנו את המספרים הגענו למסקנה שבלתי אפשרי להמשיך בצורה הנוכחית.
מכרנו את הבית במושב וקנינו דירה באחד המגדלים שצמחו בערי הפרברים של מרכז הארץ. אישתי גם הייתה חייבת עזרה, עם ההריון ותינוק שבבית, המעבר לדירה, הצורך להצטמצם ברכוש שהתאים לבית צמוד קרקע במושב עם חנייה לשני רכבים לעומת המעבר לדירת קבלן עם חנייה אחת. המשבר היה בפתח והאיום על חיינו המשותפים היה מוחשי. למזלנו צפינו זאת מראש, חשבנו כיצד ניתן להתמודד עם הסיטואציה שעומדת בפנינו וממי ניתן לבקש עזרה.
הורי? לא היינו ביחסים טובים איתם, הם בחרו להוריש את המשק לאחי הגדול ולאישתו שדאגה להרוס את הקשר המשפחתי. הוריה של אישתי הם מבוגרים, גרים בבית אבות שטורף להם את כול החסכונות והפנסיה, אז גם משם לא יכולה להגיע הישועה. נותרנו עם אופציה אחת, פנינו לאחותה הגדולה של אישתי. אחותה שגדולה ממנה ב10 דקות... שכחתי לציין לאישתי יש אחות תאומה זהה, זהה כמו פקודת copy בוורד. אולי ההבדל החיצוני היחיד היה ששדיה של אישתי קצת הושפעו מההנקה, הפיטמות גדלו והשדיים מלאים וכבדים.
לא היו סימנים אחרים להריונות או הלידה שהיא עברה, הבנות תמיד היו גאות בדמיון העצום ביניהן ואחותה דאגה לעזרה בשמירה על הכושר ותחזוקת הגוף לאחר הלידה ובמהלך ההריונות. במישור המיני, אחותה הייתה שונה בתכילת מאישתי, הפרטנרים היו מזדמנים והתנועה הייתה רבה, עד כדי כך שבשלב מסוים אישתי שאלה אותה האם היא לא פוחדת מהריון ואם לא הגיעה הזמן שתתיישב.
זה היה הריב הראשון בין השתיים, מאז שאני מכיר אותן מתקופת התיכון, בעקבות זה הבנות לא דיברו ולא נפגשו כמעט חודשיים, הייתה זו תקופה קשה עבורנו, ההשפעה הייתה ישירה גם על הזוגיות שלנו ובדיעבד אני מאמין שזה היה מה שהוביל את בת זוגי להחלטה להיכנס להריון.
היא פחדה מהלבד, זו הייתה תחושה חדשה עבורה, ברור שאני הייתי חלק מהביחד אולם כנראה שהקשר שלהן כתאומות היה חזק אף יותר ממה שדמיינתי וכפי שגיליתי בהמשך.
כחודשיים לאחר שהחל ההריון הן חזרו לדבר וברגע אחד נשכח הכעס, ביחד הן הלכו לבדיקות הריון ואחותה אף נבדקה בעצמה וגילינו לצערנו שהסיכוי שלה להיכנס להריון שואף לאפס, משהו במערכת לא עבד, היא לא הרחיבה ואני לא חקרתי לעומק. לאט לאט היא שינתה את אורך חייה, פחות גברים, פחות שותפים וגם איתם לא נפגשנו.
האמת ששנים לא נפגשנו עם בני זוגה. אני מודה שזה הפריע לי, (בני הזוג היו מסתכלים על אישתי לעתיד, אני מדבר עוד על תקופת הצבא) במבט שאמר אנחנו יודע מה יש מתחת לבגדים של הבחורה שלך...
נחזור למציאות של סיפורנו, החלטנו להצטמצם, אישתי הייתה צריכה עזרה ואני רציתי להיות בבית לפחות כול ערב להיות עם המשפחה שלי. ולכן ישבנו ביחד שלושתנו והחלטנו להכניס את כול הביצים לסל אחד, כן להמר על כול הקופה ולקנות ביחד 2 דירות קטנות, קצת לחלק אותן מחדש, הוספנו 2 חדרים מהדירה של אחותה לדירה שלנו ע"מ שלילדים יהיו חדרים פרטיים בעתיד ויצרנו דלת משותפת בין 2 הדירות. וכך נכנסו לשיגרת חיים של עבודה, מטפלת מהבניין הסמוך ששמרה על כמה תינוקות בני אותו גיל, קניות בסופר וכ"ו.
זה היה נוח וארבעתנו צלחנו את המשבר של מעבר הדירה, והשיפוץ בהצלחה יתירה. הקושי החל כאשר בחודש שביעי בת זוגי נדרשה להיכנס לשמירת הריון, שוב מצאנו את עצמנו במצב חדש. דבר ראשון שלפנו את הבכור מהמעון והוא חזר הביתה, אחותה של אישתי צמצמה את היקף העבודה ועזרה לה בבית ואני שוב חזרתי לעבוד יותר ע"מ להשלים את הירידה בהכנסה.
אולם בסה"כ הכול היה בסדר לא היה מינוס בבנק, הצלחנו לשמור על שיגרת חיים. המינוס היה בחדר המיטות, שמירת הריון צמצמה קשות את אפשריות הסקס שלנו ואולי זה ישמע מוזר אבל רק פעילויות אוראלית די חוזרת על עצמה אחר מספר שבועות מבחינת התוצאה ורמת הריגוש.
העניינים מתחממים
התפנית הגיע באחד מסופי השבוע שאחותה נכנסה דרך הדלת המשותפת ותפסה אותנו בסלון כאשר הפין שלי נעוץ עמוק בגרונה של אישתי... לאחר מספר שניות נסוגתי במהירות לאחור מאפשר לה לחזות לא בכוונה בפין שניסיתי לסדר במהירות בתוך התחתונים. לאחר כבוד חמקתי לחדר, מאפשר להן להתמודד ביחד עם מה שקרה, זו הייתה הפעם הראשונה שארוע שכזה התרחש, נושא הסקס מעולם לא הוזכר בינינו (כאשר אני שם בכול אופן, אולי בגלל שהם זהות לחלוטין, אולי בגלל שלא האהבתי לפגוש את בני הזוג של אחותה).
למחרת בבוקר היה יום שבת, אישתי פגשה אותי בסלון ואמרה לי בפשטות בוא נמשיך מהיכן שהפסקנו. לאחר מציצה הגונה שבסופה גמרתי לה בפה והיא בלעה, היא חיכתה שהרים חזרה את התחתונים למקומם ואמרה לי לגשת לפרק את הדלת המשותפת.
עמדתי מולה בתחתונים ושאלתי בצורה ישירה מה זה אומר? תשובתה הישירה לא פחות הייתה, אתה שייך לשתינו עכשיו, מעכשיו ועד עולם. אחותי לא תחייה בזוגיות אחרת מלבד איתנו, הילדים שלי, שלנו, הם שלה לא פחות. אז עכשיו תיגש, תוציא את הדלת המשותפת מהמקום וכנס לחדר השינה שלך, שלה... היא מחכה לך והיא תיתן לך את מה שאני לא יכולה כבר תקופה ארוכה.
לפרק את הדלת המשותפת כאשר אני לבוש רק תחתונים היה עבורי מוזר אף יותר ממה שהיא אמרה. אולם בחלק האחורי של המוח שלי זה נראה לי כול כך הגיוני, המציאות הובילה אותנו לרגע הזה. פירקתי את הדלת והנחתי אותה במרפסת (לפני מספר חודשים שרפנו אותה בל"ג בעומר, עשינו מזה טקס שלם, אבל זה סיפור אחר).
נכנסתי לחדר השינה של בת זוגי החדשה / ישנה, היא חיכתה לי עירומה על המיטה, הכול נראה כל כך מוכר ונכון רק הסדין היה שונה. זו הייתה למעשה אישתי ששכבה שם עירומה על המיטה, אפילו הגילוח של הערווה היה זהה, עם פלומה בהירה קטנה מעל השפתיים. הפיטמות היו קטנות יותר והשדיים פחות כבדים וכשמצצתי אותם לא היה טעם מתקתק. אולי כאן היה הבדל גדול, אצל אישתי לאחר ההריון הראשון יותר ינקתי מאשר מצצתי, אני האהב את השדיים של אישתי ואת של אחותה לא פחות. הן שתיהן בהירות עם שיער בלונדיני ורגליים יפות. בהחלט זכיתי במישור הזה שתיהן נשים יפות מאוד, כאלה שהיית מסובב את הראש ברחוב בכדי לזכות במבט נוסף.
כמו לשכב עם אשתי בת ה20
הסקס היה חדש / ישן.
מצד אחד בת הזוג הייתה בנויה בצורה זהה, מצד שני הכול היה "בתולי" לא שאלתי הרבה שאלות ולא ניהלתי שיחה, שמטתי את התחתונים על הריצפה נשכבתי בתנוחה המיסיונרית וחדרתי לתוכה בצורה ישירה והכי בנאלית שיש, היא כבר הייתה רטובה אני יגיד זו לזכותה ולמזלי משום שהפעם הראשונה שלנו הייתה בדיוק כמו הפעם הראשונה עם אישתי...
גמרתי מהר... איבדתי בתולים בפעם השנייה.
התרוממתי ממנה לאחר מכן ושאלתי לראשונה לשלומה, היא צחקה ואמרה לי שהיא מצפה ליותר, היא תמיד הייתה ישירה. צחקתי איזה ברירה יש בסיטואציה כזו? התיישבתי לצידה על המיטה עם הסדינים המוזרים ושאלתי אותה במה זכיתי. תשובה שוב הייתה ישירה לא פחות.
הילדים שלכם הם הדבר הכי קרוב לילדים משלי, אני מאושרת עם אחותי, אני האהבת אותה בכול ליבי ולכן גם אותך. הייתה לנו שיחה ארוכה אתמול בלילה, היו בה רגעים קשים ורגעים מצחיקים, היה בה כעס ואפילו קצת קנאה... אולם בסוף אנחנו זהות, אפילו ההבדל הגנטי בינינו הוא מיזערי.
יש לכם כול מה שביקשתי לעצמי אי פעם ואני משלימה אותכם בכול מה שאתם תצטרכו אי פעם. שתקתי, הסכמתי בליבי, זה נראה לי כול כך נכון, לא היה שום דבר חכם שיכולתי להגיד, אז רכנתי מעליה ונשיקתי אותה כאילו אנחנו מתחת לחופה. נשיקה שזכרתי אחת כזו בעבר.
התרגשתי, התרגשנו ששנינו. מזל שהיא כזו ישירה, היא שאלה אותי האם אני יחזיק מעמד קצת יותר זמן הפעם. חייכתי ועניתי שכן בכול זאת עברו כמה חודשים מאז ששכבנו ביחד (הדהים אותי באיזו מהירות קיבלתי את המצב החדש / ישן). היא שוב צחקה, זה מדהים כמה צחוק יכול להשפיע על סיטואציה שבכול צורה אחרת הייתה נתפסת כמטורפת.
היא אמרה לי שכיוון שלקחתי את הבתולים של אישתי אני חייב גם לקחת את הבתולים שלה, עניתי לה בטיפשות שזה לא הגיוני והיא ענתה לי שהיא יודעת (בדיעבד הסתבר לי שהיא שאלה את אחותה) שמעולם לא קיימנו מין אנאלי וגם היא לא. ולכן היום זה יהיה החוויה הראשונית של שנינו. שתקתי, הבוקר הזה הפך ממוזר למוזר יותר.
ללא הרבה מילים היא הסתובבה על גבה, הניחה כרית מתחת לאגן ופיסקה את הלחיים לא לפני שהגישה לי שפרפרת של קרם ידיים, כנראה שלמרות שתיכננה את הבוקר מאתמול בלילה לא היו לה חומרי סיכה טובים יותר. הנחתי את הפין לאחר שמרחתי אותו היטב ושפכתי קרם על פי הטבעת שלה ודחפתי. זה נכון מה שמספרים בהתחלה זה כואב ולוחץ, אבל לא עצרתי בעצמי וחדרתי בכח מפצה על כול הפעמים שביקשתי מאישתי והיא סירבה...
אחותה סובבה את הראש והסתכלה לי ישירות לתוך העיניים היו לה דמעות קטנות של כאב ומצד שני חיוך של אושר והשלמה. הפעם החזקתי מעמד, חדרתי לתוכה דוחף את הפין שלי בין שני פלחי עכוזה. גמרנו בפראות כאשר כול אברי נעוץ בגופה פורק את המטען עמוק בתוכה.
החודש הראשון לשינוי עבר בקלות יחסית. כמו שאמרתי קשר משפחתי מהצד שלי לא היה קיים, והורי הבנות היו בבית אבות ככה שלא היה סיכוי להיות מופתעים מביקור לא צפוי. חברים משותפים היו רגילים לקשר החזק של הבנות ובגלל שמירת ההיריון לא אירחנו בבית אף אחד.
לגבי השכנים, אחותה של אשתי הקפידה לצאת ולהיכנס דרך הדלת הראשית של דירתה. בתקופה זו שקענו בדו קיום שבו כול ערב אני ישן במיטה אחרת, אישתי קנתה סדינים זהים גם לאחותה, המקסימות החליטו להקל עלי את התהליך כמה שיותר. את הארוחות ערב וערבי שישי אכלנו במטבח הראשי. בעצם הדירה הגדולה הייתה איזור המחייה של המשפחה שצמחה לי מול העיניים וההפרדה הייתה רק בחדרי השינה. כמו שהבנות אמרו בצחוק, לכול אחת היה חדר שינה ראשי... ואני, היה לי ערכות כפולות של כלי גילוח, מברשות שיניים וכול מה שגבר צריך בחדר המקלחת. כיוון שאני דאגתי לצאת ולחזור מהעבודה רק דרך דלת הדירה שלנו, בגדים לא היו בדירה השנייה. דיברנו על הכול, זה אחד הדברים שעזר לנו לצלוח את הקשיים שתיארתי עד כה.
דבר אחר לחלוטין היה הסקס... אישתי האהבה את הפין שלי, למצוץ, להכניס בין רגליה, להחזיק אותו בידה בזמן שראינו טלוויזיה או התכרבלות משותפת במיטה. בגלל שמירת ההריון החיבור הפיזי בינינו היה לא שלם, לעומת זאת אחותה בדיוק כמו אישתי האהבה את כול מה שתיארתי וכן הייתה לה האפשרות לתת לאיברי לבלות בתוכה. ואני חייב להודות שביליתי, כול לילה שני הייתה חודר לה לפות, לעכוז, טורף לה את הכוס ומשחיל לה אצבעות תוך כדי התכרבלות במיטה מול הטלוויזיה. הדבר היחידי שהיא לא עשתה היה למצוץ לי, מדהים כמה הבנות היו מסונכרנות, את התענוג הזה רק לאישתי הייתה הזכות בגלל הקושי הפיזי שהייתה נתונה בו.